החלטה בתיק ע"ע 7950-10-11

1.      לפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל- אביב יפו מיום 6.2.11 (השופט יצחק לובוצקי ונציגי הציבור מר גדעון הבר ומר משה דקל; תע"א 8406-07).

הדיון בבית הדין האזורי

2.      בבית הדין האזורי התבררה תביעתו של המשיב להכיר בקיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין המבקשת 1, למשך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים. כפועל יוצא תבע המשיב תשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, שכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות הנובעות מקיומם של יחסי עבודה כאמור.

המבקשים מצידם הכחישו את קיומם של יחסי עובד ומעביד בינם לבין המשיב. לטענתם, התקיימו יחסי שותפות בין הצדדים, כשחלקו של המשיב בשותפות היה בשיעור של 25% ומשכך, לא נוצרו בין המבקשת 1 לבין המשיב  יחסי עובד מעביד.

3.      ביום 6.2.11 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי, בו נקבע כי על מנת לבחון קיומם של יחסי עובד מעביד בין המבקשת 1 למשיב, יש ליתן משקל מכריע למבחן "תכלית ההתקשרות" הבוחן מה היתה מטרתה העיקרית של ההתקשרות וכי יש גם לייחס משקל למבחן המצג שהוצג כלפי רשויות המס. לפי מבחנים אלו, מצא בית הדין כי יש לתת תוקף ומשקל מכריע לאופן שבו הוצגו היחסים כלפי רשויות המס, וקבע את קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, רק בהתייחס ל-30 החודשים האחרונים לתקופת העסקתו של המשיב במבקשת 1, כמשתקף בהצהרה לרשויות המס. בית הדין קיבל בחלקן את התביעות לתשלומים שונים, כפועל יוצא מיחסי העבודה בתקופה הרלוונטית ודחה את תביעת המשיב להרמת מסך משלא מצא עילה מוצדקת לכך.

הבקשה להארכת מועד

4.       במסגרת הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור טוענים המבקשים כי פסק דינו של בית הדין האזורי הגיע אליהם בדרך אקראית, כנספח בהליך משפטי אחר, ביום 30.7.11. עוד טוענים המשיבים כי גם בתאריך זה לא נמסר פסק הדין במסירה אישית, אך משהגיע לידיהם, במהלך הפגרה, הזדרזו להכין כתב ערעור המוגש במקביל לבקשה זו. 

כתב הערעור וטענות הצדדים

5.      בכתב הערעור טוענים המבקשים כי המשיב לא היה "עובד" במבקשת 1 כי אם שותף וכי לא פוטר כי אם התפטר ונטש את השותפות ביוזמתו. לטענת המבקשים, המסמכים שהביאו מוכיחים את היות המשיב שותף וכי בית הדין האזורי שגה עת התעלם מהתמונה המלאה שפרשו בפניו ועת פסל חלק מהראיות שהובאו. עוד טענו המבקשים כנגד הסכומים הכספיים שנפסקו למשיב ועל כך שלא קוזזו מהם חובות שונים שהמשיב חייב להם. לבסוף טענו המבקשים כנגד סירובו של בית הדין לבקשתם לתיקוני הפרוטוקול וכנגד התנהלות בית הדין, לכל אורך ההליך.

6.      המשיב, בתגובתו לבקשה להארכת מועד, טוען כי יש לראות בבקשת המבקשים נדבך נוסף בהתנהלותם הפגומה שתכליתה להתיש את המשיב ולמנוע ממנו את זכויותיו. לטענתו, המגובה באישורי מסירה, המציא בית הדין האזורי את פסק הדין למבקשים ביום בו הוא ניתן וזה התקבל אצלם, בסמוך למועד ההמצאה.

במקביל, מציין המשיב, כי מוגשת מטעמו ומטעם עובד נוסף, בקשה לפירוק המבקשת 1, בבית המשפט המחוזי.

7.      בתגובתם לתשובת המשיב טוענים המבקשים לעניין אישורי המסירה, כי אף אישור שצורף לתגובת המשיב אינו אישור מסירה למבקשת 1, למי מעובדיה, למבקש 2 או לבני ביתו. כן טוענים המבקשים כי אין אישור מסירה החתום בחתימה המוכרת להם או המזוהה על ידם.

דיון והכרעה

8.      המועד להגשת ערעור על פסק דיןשל בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: " התקנות") אשר קובעת:

"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

גרסת המבקשים בנוגע לאי קבלת פסק הדין של בית הדין האזורי שניתן ביום 6.2.11 אינה נתמכת בתצהיר, בעוד בדיקה אל מול מערכת נט המשפט מאמתת את גרסת המשיב (לפי מערכת נט המשפט נמסר פסק הדין והתקבל אצל המבקשים ב - 9.2.11). משהוגשה הבקשה להארכת מועד ביום 4.10.11 הרי שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר.

בהתאם לתקנה 125 לתקנות, לבית הדין סמכות להאריך מועדים, בהתקיים "טעם מיוחד":

  "מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות? לעניין זה, נקבע: